תפח
לערך העוסק בפועל בעתיד תִּפַּח (תיפח רוחו); ראו צורת העבר פָּח.
תָּפַח
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | תפח |
| שורש וגזרה | ת־פ־ח |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- נפחו גָּדַל. בדרך כלל בצק.
- ”זה הכלל תפח תלטוש בצונן“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ג, משנה ד)
- ”אין מלקטין עשבים מגבי זבל אבל מלקטין הימנו קישושות נותנין עליו קש או תבן כדי שירבה נותנין עליו מים כדי שיסרח ועודרין אותו כדי שיתפח“ (תוספתא, מסכת שביעית – פרק ב, הלכה יד)
גיזרון
[עריכה]- השורש ת־פ־ח תנייני מפ־ו־ח או נ־פ־ח