ויקי

ויקי (מהוואית: Wiki, "מהיר") היא שיטה לבניית מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל המשתמשים, בשיטת מיקור המונים. מימוש שיטת הוויקי מתבצע באמצעות תוכנה מתאימה, כגון "מדיה־ויקי".

המצאה

וורד קנינגהם, ממציא שיטת הוויקי

ממציא הוויקי הוא וורד קנינגהם, שיצר ב־1995 את אתר הוויקי הראשון – Ward's Wiki. מקור המילה בשפה ההוואית (לשון ילידי הוואי), שם פירושה "מהיר", מה שתאם עבור קנינגהם את הרעיון העומד בבסיס המצאתו. בשם "ויקי" מכונים הן אתרים שנוצרו בגישה זו הן תוכנות שבאמצעותן מפעילים אתרים כאלו. אתרים אלו מכונים גם Wiki Wiki Web (כפרפרזה על World Wide Web‏ – WWW), האקדמיה ללשון העברית החליטה בראשית מרץ 2006 כי אין לתרגם לעברית את המילה "ויקי".

ההנחה העומדת מאחורי אתרי תוכן הנוצרים בשיטת הוויקי היא שאם מוסרות המגבלות המלאכותיות ונוצרת קבוצה של פרטים שווים וחופשיים לגמרי, החברים בקבוצה יפעלו באופן חיובי, והקבוצה תהיה יעילה יותר מכזו שמפוקחת על ידי מספר קטן של "שליטים".

שימושים

שיטת הוויקי משמשת להקמת מיזמים שונים, בהם אנציקלופדיות (שהמפורסמת בהן היא ויקיפדיה) ומיזמים נוספים. אתר הוויקי הגדול ביותר הוא אנציקלופדיית ויקיפדיה האנגלית, שהוקמה בינואר 2001, ונכון לדצמבר 2023 יש בה למעלה מ־6.7 מיליון ערכים אנציקלופדיים. דוגמה נוספת לאתר ויקי גדול היא wiki.java.net‏, אתר שיתוף ידע למתכנתי שפת Java. בשיטה זו קיימת אפשרות ליישם תהליכים של למידה שיתופית בסביבות למידה מקוונות, מתוך מטרה לשתף ידע בתוך קהילות או חברות, כמו גם ליצור אתרי תוכן גדולים.

אתרי ויקי משמשים לשני צרכים עיקריים:

שיתוף ידע בתוך קהילות או חברות

ויקי יכולה להיות שיטה טובה לשיתוף ידע בקהילות שפועלות באמצעות האינטרנט או בתוך חברות מסחריות. היא חלופה למערכות פורומים בנושאים שהידע בהם הוא גדול ומורכב, ומוכל בדפים ולא בהודעות קצרות. חברות מסחריות רבות עושות כיום שימוש באתרי ויקי פנימיים כדי לעודד את העובדים שלהם לפרסם ולהפיץ את עבודתם. בין הגופים העושים שימוש אינטנסיבי במערכות ויקי ניתן למנות את גוגל, ויקיליקס, IBM, אולפני פיקסאר וה־CIA.

יצירת אתרי תוכן גדולים

לשיטת הוויקי יתרון גם באתרי תוכן פומביים באינטרנט המפרסמים ידע בכמויות גדולות שנמצא אצל אנשים רבים (לדוגמה אנציקלופדיה ומילון).

היתרון של יצירת תוכן באמצעות אתרי ויקי הוא שפוטנציאלית התוכן בהם יכול להיווצר במהירות רבה ועשוי להיות נייטרלי יחסית לאתרים אחרים. לדוגמה: ליצירת אנציקלופדיה ynet בעברית נדרשו ארבע שנים שבמהלכן פעלו חמישה עורכים במשרה מלאה שהסתייעו בכותבים רבים בשכר ובאנציקלופדיה קודמת עליה הם התבססו ("האנציקלופדיה הישראלית" בהוצאת "כתר"). לאחר ארבע השנים הללו נוצרה אנציקלופדיה של כ־6,000 ערכים. ויקיפדיה העברית לעומתם הגיעה בתוך שנתיים ליותר מ־20,000 ערכים, ללא תשלום כלשהו לעורכים המתנדבים.

הטענה הנפוצה ביותר כנגד שיטה זו היא שהיא יוצרת אתרים בעלי אמינות הנמוכה מאמינותם של אתרים שבהם מועסקים עורכים שהם "אנשי מקצוע" המבקרים ובודקים את המידע. מצדדי השיטה, לעומת זאת, טוענים כי דווקא העובדה שאנשים רבים כותבים ובודקים את המידע, היא התורמת בסופו של דבר לכך שהוא יהיה נייטרלי ומדויק יותר מאשר מידע שנבדק על ידי מעטים, גם אם הם מומחים.

מאפיינים

המאפיין הראשון והחשוב של אתרי ויקי הוא המהירות והקלות היחסיוֹת שבהן כל משתמש יכול לערוך דפים. ברוב האתרים לא נדרשת כל תוכנה נוספת מעבר לדפדפן אינטרנט. בדרך כלל בתוך הטקסט של דף הוויקי ישנם סימנים מיוחדים (תחביר ויקי) להוספת קישורים, כותרות, הדגשות וכדומה. ישנם אתרי ויקי הדורשים רישום מוקדם כדי שניתן יהיה לערוך דפים בהם, אחרים מנסים לעודד רישום אך לא כופים אותו (כמו ויקיפדיה), ובאחרים העריכה היא חופשית לגמרי.

אתרי ויקי כוללים בתוכם כלים שנועדו לפקח על תהליך העריכה ולאפשר למשתמשים הקבועים לנטר את הפעילות כדי לזהות דפים הדורשים תיקון, הרחבה ומניעת השחתות. המנגנון הבסיסי ביותר הוא הצגת רשימה של כל השינויים שנעשו לאחרונה בכלל הדפים. לדוגמה: ראו רשימת שינויים אחרונים בוויקיפדיה העברית.

רוב אתרי ותוכנות הוויקי מתבססים, כמו רוב אתרי האינטרנט, על שיטת ההיפרטקסט (Hypertext), שבה מקושרים דפים זה לזה באמצעות מילות מפתח בגוף הדף, כך שהניווט באתר אינו היררכי או סדרתי (כמו בספר) אלא בקפיצה מדף אחד לשני. אתרי ויקי בדרך כלל מרחיבים את רעיון ההיפרטקסט ומאפשרים לא רק ניווט לפי הקישורים אלא גם יצירת תוכן בעקבות קישורים. לדוגמה, בוויקיפדיה, אם נוצר קישור לדף שלא קיים, הוא נצבע באדום. לחיצה על קישור כזה תאפשר למשתמש להוסיף את הדף.

כדי שאתרי ויקי יצליחו דרושים כמה תנאים בסיסיים, מעבר לרובד הטכני:^{[דרוש מקור]}

1. מטרה ברורה ומוגדרת לאתר.
2. גרעין של כותבים ועורכים קבועים ורציניים.
3. כתיבה של רבים, מומחים או בעלי ידע בתחום האתר.

בדומה לבלוג, התפתחה גם "תרבות ויקי", המאפיינת את הכותבים באתרים אלו.

בגלל אופיים הפתוח למשתמשים אתרי ויקי מאפשרים הגבלת תוכן, לצורך בקרת עמיתים.

ראו גם

• דוקומנטציה
• ניהול גרסאות
• תחביר ויקי

קישורים חיצוניים

• גלעד רביד, ויקי: אתגרים חדשים בהשכלה גבוהה, "על הגובה", מרץ 2007
• חגית מישר־טל ועדנה טל־אלחסיד, מטלה שיתופית בקורס אקדמי בסביבת ויקי, "על הגובה", מרץ 2007
• Wikis in Plain English – סרטון המסביר בצורה פשוטה מהם Wikis, באתר יוטיוב, ‏29 במאי 2007 (באנגלית)
• דורית רם, ויקי ויקי עלינו – יישומי ויקי בעולמות תוכן שונים, באתר Netwise
• גרגורי רשקביץ, הפן העסקי של הוויקי – "מי הזיז את הוויקי שלי?", אפריל 2008
• דורה קישינבסקי, אתרי הויקי שאתם חייבים להכיר, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2008

הערות שוליים

גילוי נאות: ערך זה מזכיר את קרן ויקימדיה או את אחד המיזמים שלה. ויקיפדיה היא מיזם של קרן ויקימדיה.