פילוסופיה

"אסכולת אתונה" – ציור של רפאל.

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי עקרונות בסיסיים ומושגים יסודיים של תחומים שונים במציאות ובהכרה האנושית. זהו תחום אקדמי עתיק-יומין, אשר למעשה מהווה את ראשית המדע, ובלשון הדימוי, הפילוסופיה היא "אם המדעים". לפיכך הפילוסופיה עוסקת בחקר המציאות באמצעות הפשטה וגם חוקרת באופן אנליטי נושאים שונים כגון: ההכרה האנושית, קיום, מציאות, נפש, היגיון, מוסר, אושר, אמת, סיבתיות, ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לנושאים אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית-קוהרנטית, מעמיקה ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים.

הפילוסופיה ושבעת מקצועות הלימודים הכלליים, באיור לכתב היד "גן התענוגות" מאת הראד מלנדסברג

אטימולוגיה

מקור המילה פילוסופיה הוא מיוונית – Φιλοσοφία – פירושה ותרגומה בשפה זו היא "אהבת החוכמה".

הגדרה ומאפיינים

לא קיימת הסכמה מוחלטת בדבר הגדרתו של המושג "פילוסופיה" ושל תחום הידע אותו היא חוקרת או מתארת. השאלה מהי פילוסופיה היא שאלה פילוסופית בפני עצמה (שאלה מטאפילוסופית). אחת ההגדרות המקובלות היא שהפילוסופיה מבהירה מושגים. המדען משתמש במושגים ואילו הפילוסוף מבהיר אותם. למשל: בני אדם מחפשים צדק, ואילו הפילוסוף שואל – "מהו צדק". הפילוסוף הבריטי פיטר סטרוסון מגדיר זאת כ"מיפוי עולם המושגים" (אנליזה ומטפיזיקה).

הגדרה אחרת שייכת לאחד הפילוסופים המוכרים – עמנואל קאנט, שפעל במאה ה־18 – והגדיר את תפקיד הפילוסופיה כחקר גבולות התבונה. וילארד קוויין, פילוסוף אמריקאי בולט במאה ה־20, טען ש”הפילוסופיה מחפשת את קווי המתאר של העולם”^{[דרוש מקור]}. ג. א. מור, פילוסוף אנליטי בריטי, הגדיר את תפקיד הפילוסופיה כ"תיאור כללי של כל היקום".

סרן קירקגור, פילוסוף דני, מאבות האקזיסטנציאליזם, טען שהפילוסוף מאמין שהוא חוקר את העולם – בעודו חוקר באמת את המושגים; מטפורה שבה השתמש היא על אדם שרואה שלט "כאן מתקנים נעליים", אך כשהוא נכנס לחנות – הוא מגלה שהשלט הוא זה שעומד למכירה. בהתאם לכך, בפילוסופיה האנליטית, המשיכו את רעיונותיו של לודוויג ויטגנשטיין, המוכר בחקר הפילוסופיה של הלשון, והוסיפו את הטענה שלא זו בלבד שמושא המחקר האמיתי הוא המושגים – אלא שלפעמים בבעיות פילוסופיות יש טעויות במושגים. תפקידו של הפילוסוף אינו רק לחקור את המושגים שבהם משתמשת הבעיה הנדונה, אלא גם לתקן אותם במידת הצורך.

ר"ג קולינגווד, בספרו "הרעיון של ההיסטוריה" טען שחקירה פילוסופית מתאפיינת בכך שהיא חוקרת את המושא של המושג ואת המושג בו זמנית – ”הפילוסופיה דנה באובייקט, באותה מידה שבה היא דנה בחשיבה”^{[דרוש מקור]}. למשל, בעוד הפסיכולוג שואל – כיצד אנשים חווים את מושג האמת; הפילוסוף גם שואל באותו זמן – מהי האמת עצמה – כלומר הוא מעמיד את עצמו באותה העת גם בתפקיד חוקר של המושג.

בין תכונותיה המוכרות של הפילוסופיה ניתן למנות את הרפלקטיביות (כלומר התבוננות עצמית), אי האמפיריות (כלומר, העובדה שאין להכריע בעיה פילוסופית על ידי התבוננות במציאות), ועיסוקה בנושאים כלליים והעובדה שבעיותיה המרכזיות אינן זוכות לפתרון מוסכם מזה אלפי שנים.

הדיון בנושא מטרתה של הפילוסופיה בקשר לחיינו גם שנוי במחלוקת. מצד אחד פילוסופים כמו ברטראנד ראסל טענו שהפילוסופיה היא לשם הנאה בלבד. מצד שני פילוסופים כמו סרן קירקגור טענו שהפילוסופיה היא לא לשם הנאה בלבד אלא בשביל לקדם ולשפר את חיינו.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ניתן להעריך שתמיד אנשים שאלו את עצמם שאלות על העולם שהם חיים בו. היו פילוסופים גדולים שאיננו יודעים עליהם דבר, מפני שהרעיונות שלהם מעולם לא תועדו. לכל חברה היו פילוסופים משלה, ורעיונותיו של כל פילוסוף משקפים את התרבות בה הוא חי. מן התזות האלה התפתחו מסורות שונות של פילוסופיה, כגון: הפילוסופיה המזרחית, הפילוסופיה המערבית או הפילוסופיה האפריקנית.

תחילתה של הפילוסופיה המערבית באירופה לפני למעלה מ-2,500 שנה. ראשוני הפילוסופים הגדולים של המערב חיו באזורים הנמצאים היום בתחומי יוון, איטליה וטורקיה. בזמנים ההם היה סחר ימי נרחב בין הארצות השוכנות לחופי הים התיכון וקשרי המסחר הובילו גם לחילופי רעיונות. ההוגים הראשונים הושפעו מרעיונות בבליים ומצריים, כך אפשר למצוא את שורשי הפילוסופיה המערבית במזרח התיכון ובצפון באפריקה. במקביל להתפתחות הפילוסופיה במערב התפתחה הפילוסופיה במזרח בעיקר בהודו ובסין. בהודו צמחו האסכולות מיממסה, ודאנטה, סאניקהיה, יוגה, ויששיקה, ניאייה ובודהיזם, ובסין הפילוסופיה החלה להתפתח במאה ה-4 לפני הספירה על ידי קונפוציוס. לפילוסופיה הסינית יש היסטוריה של אלפי שנים. את מקורותיה אפשר למצוא באי צ'ינג ("ספר התמורות"), ספר הדרכה לגילוי עתידות, שכבר קיימים בו כמה מהמושגים הבסיסיים ביותר של הפילוסופיה הסינית. בנוסף לקונפוציאניזם התפתחו גם הדאואיזם, המוהיזם, הלגליזם, והצ'ן בודהיזם שהתגלגל לכדי הזן. כמו כן, גם באפריקה הייתה התפתחות פילוסופית. הפילוסופיה הידועה ביותר היא אובונטו, שמבוססת על כך שהיחיד הוא חלק בלתי נפרד מהכלל.

פילוסופיה מערבית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

העת העתיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סוקרטס – אבי הפילוסופיה המערבית

סוקרטס לא היה הפילוסוף הראשון במערב. סוקרטס לא כתב שום ספר ורוב מה שידוע עליו מצוי בכתביו של תלמידו אפלטון. מותו של סוקרטס למען עקרונותיו היה מופת לכל הפילוסופים אחריו שהעזו לקרוא תיגר על המצב הקיים. סוקרטס היה שונה מההוגים היוונים שקדמו לו, שנקראים "פרה-סוקרטים", כלומר: "לפני סוקרטס". סוקרטס הרחיב את הדיון גם לשאלות מתחום המוסר שקודמיו לא הרבו לעסוק בהן, כגון "מהו טוב?", שאותן ראה כחלק בלתי נפרד משאלות על טבע המציאות. סוקרטס רצה למצוא הגדרות כוללות למושגים כגון טוב, צדק וחוכמה. הוא חשב שכל אחד מן המושגים המופשטים האלה מציין איזושהי מהות המתארת דברים בעולם. הוא ידע שאם אנשים יכולים לתאר, למשל, מעשה של אומץ, הם ודאי יוכלו לזהות את מהות האומץ שנמצאת במעשה הזה. שאיפתו הייתה לבודד את המהות הזאת, להגדיר אותה בדייקנות וכך להתקרב אל ידיעת האמת. הוא נהג לחקור את אמונותיהם של האנשים בדרך של שאילת שאלות והטלת ספק. השאלות נועדו לחשוף את חוסר העקביות ברעיונות שאנשים מאמינים בהם ולעזור להם לפתח רעיונות מדויקים ובהירים יותר.

ענפי עיסוק

תחומים עיקריים

• אסתטיקה – בירור האמנות ומושג היופי. בפילוסופיה ישנו עיסוק רב ביופיו של הטבע בנקודות בהן הוא מגיע לשלמות המעוררת רוממות רוח ופליאה באדם, ובאמנות כאשר היא מנסה להתקרב אל אותן נקודות. ישנם פילוסופים המעדיפים לסווג את תחומי העיסוק של האסתטיקה כחלק מהאפיסטמולוגיה ומהאתיקה. השאלות הנשאלות בתחום זה הן: "מהו היפה?", "מהי אמנות?" ועוד.
• אתיקה (תורת המידות) – הפילוסופיה של המוסר, העיסוק במהות המוסריות ובביצוע הערכות מוסריות – "מהו טוב ומהו רע?", "מה עלי לעשות?", "מה הם החיים הטובים?".
• אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) – חקר הקיום, המקורות, המהות והיקפו של מאגר הידע האנושי.
• מטאפיזיקה – שכוללת בתוכה את האונטולוגיה (תורת ההוויה), ועוסקת בסיפוק תיאור כולל למאפיינים הכלליים ביותר של המציאות כמכלול ובשאלה איך לספק תיאור כזה.
• לוגיקה (תורת ההגיון) – העיסוק בהבחנה בין הסקה נכונה ולא נכונה.
• פילוסופיה של הנפש
• פילוסופיה של הלשון
• פילוסופיה של המדע - תחום חקירה זה עוסק בעיקר בשאלות הבאות: "מהו מדע?", "מה מעמד קיומם של הישים התיאורטים?", "האם ניתן להוכיח טענות מדעיות?"
• מחשבה מדינית – פילוסופיה פוליטית או תיאוריה פוליטית, תורה העוסקת באתיקה של קבוצות, באומנות הממשל ובצדקת קיומן של מדינות. בתקופות מסוימות ההתדיינות הפילוסופית בפוליטיקה היוותה חלק מרכזי בעולמם של הפילוסופים של אותה תקופה.
• פילוסופיה של הדת
• מטאפילוסופיה – פילוסופיה של הפילוסופיה, עוסקת במהות הפילוסופיה עצמה, בתכליתה ומטרותיה של הפילוסופיה ובשיטות בהן משתמשת הפילוסופיה.

תחומים נוספים

• פילוסופיה של ההיסטוריה
• פילוסופיה של החינוך
• פילוסופיה של המתמטיקה
• פילוסופיה של הפסיכולוגיה
• פילוסופיה של המשפט
• פילוסופיה של המוזיקה
• פילוסופיה של הקולנוע

אסכולות

ערך מורחב – אסכולות בפילוסופיה

אסכולה פילוסופית היא קבוצה של פילוסופים או שיטות פילוסופיות בעלי רעיונות דומים או ששואבים את הרעיונות שלהם או את מערכת ההצדקות מאותם המקורות. בדרך כלל חברי האסכולה פועלים גם בזמן ובמקום דומה, ומתקיימים ביניהם קשרים מסוגים שונים - תלמידים של אותו המורה, חליפת מכתבים, פרשנים של אותו הפילוסוף ועוד. המונח "אסכולה" אינו מוגדר היטב ולעיתים קשה להחליט איזו קבוצה של פילוסופים ושיטות פילוסופיות יכולה להיקרא אסכולה. מונחים דומים הם "זרם פילוסופי" ו"תנועה פילוסופית". במהלך ההיסטוריה של הפילוסופיה קמו מספר זרמים, תנועות, תפיסות, שיטות ואסכולות פילוסופיות, לרשימה ראו אסכולות בפילוסופיה.

פילוסוף

ערך מורחב – פילוסוף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פילוסופיה מערבית ופילוסופיה מזרחית

ערכים מורחבים – פילוסופיה מערבית ופילוסופיה מזרחית

מושג הפילוסופיה המזרחית – והביקורת אליו

החל מהמאות ה־16 וה־17 החלה הפילוסופיה המערבית להתנתק במובהק משורשיה היווניים, תוך דחיית טיעונים שנשענו על מטאפיזיקה ודת^{[דרוש מקור]}. פילוסופים רציונליסטים כגון רנה דקארט, ברוך שפינוזה וגוטפריד לייבניץ הטיפו ללימוד אפריורי על טיבו של העולם, כלומר באמצעות ההגיון ותוך שימוש בשכל הישר ולא דרך הסתמכות על החושים. כמו כן הושפעה המחשבה המערבית מגילויים חדשים בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה.

הפילוסופיה המזרחית קיבלה מעין תווית על היותה כזה – כשסיבה בסיסית אחת לכך, היא ההבחנה בין שתי המסורות המזרחיות (הסיניות וההודיות) לבין המסורת היוונית. לאלו המזרחיות מתייחסים הרבה פחות בלימודים המערביים של ה"היסטוריה של הפילוסופיה"; לא כל שכן, בלימודים המערביים של פילוסופיה מודרנית. על פי רוב המסורות המזרחיות אינן נחשבות כאינטגרליות לדיסיפלינה (בניגוד לפילוסופיה היוונית, אשר השפיעה על הפילוסופיה של ימי הביניים ועל הפילוסופיה של העת החדשה). לרוב, המסורות המזרחיות נדחות לחוגים נפרדים באוניברסיטאות, או לפעילות שאינה אקדמית כלל.

מאידך, יש שטוענים^{[דרוש מקור]} כי ההבחנה בין פילוסופיה מזרחית לזו היוונית היא שרירותית וגאוגרפית בלבד, וכי הבחנה מלאכותית זו אינה לוקחת בחשבון את ההשפעה ההדדית הרבה בין ההגות המזרחית והיוונית בעת העתיקה ושהיא מטעה יותר מאשר מועילה. יתר על כן, נטען^{[דרוש מקור]} כי המושג "פילוסופיה מזרחית" מביא להבנה שיש קרבה רבה בין אסכולות פילוסופיות מזרחיות, ומטשטש את ההבדלים ביניהן. טענה אחת כזו היא היסטורית – המקור הראשון שלנו ל"פילוסופיה מערבית" הוא באסיה הקטנה. לא ברור מה מקורותיה של פילוסופיה זו – האם היא מהודו, או אולי הפילוסופיה ההודית מקורותיה בפלישה אינדו-אריאנית. אך יש אפשרות סבירה שהמזרח התיכון היה אזור לתחלופה והשפעה הדדית של פילוסופיות דתיות קדומות.

המבנה המרכזי שמשותף לפילוסופיה המערבית הקלאסית (ואינו קיים בהגות המזרח-אסייתית לפני ה"פלישה" הבודהיסטית) הוא הדיכוטומיות בין היגיון ורגש, מציאות והופעה, האחד והרבים, שינוי וקביעות. ההגות המערבית וההודית, עם דואליזם גוף-נפש חזק, נוטות שתיהן לאידיאליזם סובייקטיבי או לדואליזם. משותפים להם גם הבסיס של ה"פסיכולוגיה העממית" המערבית – הכוללת אמת ושקר חדים, תחביר של נושא ונשוא (ומטפיזיקת אובייקט-סובייקט מקבילה), ומסקנות והיקשים. מושגים אלה נמצאים בבסיסה של התפתחות הלוגיקה בהודו וביוון (בניגוד לסין הקדם-בודהיסטית). קווי דמיון נוספים אפשר למצוא במאפיינים מבניים של מושגי יסוד כמו זמן, מרחב, וסיבתיות – כולם מושגים שקשה לבודד במרחב המושגים הסיני.

מאפיינים והבחנות

האל מול מספר אלים

בשל ההשפעה של המונותיאיזם ובמיוחד הדתות האברהמיות, הפילוסופיות המערביות, ניצבו בפני השאלה של טבעו של האל והיחס בינו לבין היקום. דבר זה יצר דיכוטומיה בפילוסופיות המערביות בין הפילוסופיות החילוניות והדתיות, ביחס לדוגמות מסוימות על האל והיקום. הפילוסופיות המזרחיות התעניינו פחות בשאלות של טבעו של האל היחיד כבורא והשליט היחיד של היקום. ההבחנה בין החילוני והדתי היא לפיכך הרבה פחות חדה, ובאותה האסכולה עשויים להיות מרכיבים דתיים ופילוסופיים זה לצד זה. כך, יש שמקבלים את הטענות המטפיזיות של הבודהיזם ללא שהם משתתפים בפולחן במקדש. יש שעובדים את האלים הטאואיסטיים ללא הבנה של היסודות הפילוסופיים של השיטה, ואחרים מאמצים את הפילוסופיה הטאואיסטית ואינם מתייחסים להיבטים הדתיים. דבר זה מנוגד לחלוטין למערב, שם לרוב הייתה אכיפה של מערכת אמונות פילוסופיות/דתיות אחת מאוחדת או שלילה חדה ומוחלטת של הדת בכלל על ידי הפילוסופיה (לדוגמה, ניטשה, מרקס, וולטר, וכו'). ההבחנה בין דת ופילוסופיה אינה כה חשובה במזרח.

האל אל מול העולם

קו מבדיל נוסף בין הפילוסופיה המזרחית למערבית הוא האמונה לגבי היחס בין האל או האלים והעולם. הפילוסופיות המערביות או שטוענות כי האל אינו קיים, או שטוענות כי האל נפרד ונבדל מהעולם. תפישה זו מקורה בהשפעה של הדתות האברהמיות, אשר מלמדות כי היקום נוצר בידי אל כל-יכול שהיה קיים לפני ובנפרד מהיקום, וכי הברואים שלו – בני האדם – אינם יכולים להבין את טבעו האמיתי. לרוב המסורות המזרחיות עוסקות פחות בקיום או באי הקיום של האלים. אם כי ברבות מהמסורות ישנן ישויות על טבעיות רבות עוצמה, אשר בדרך כלל אינן נתפשות כנפרדות מהיקום, אלא כחלק ממנו. לפיכך, רוב הדתות המזרחיות מלמדות כי פעולות אנושיות רגילות עשויות להשפיע על העולם העל-טבעי.

תפקיד ומקום הפרט

נטען כי ברוב הפילוסופיות המערביות, אפשר לומר דבר דומה לגבי היחיד: במערב, מקובל כי היחיד הוא משהו נפרד מהיקום, והפילוסופיות המערביות מנסות לתאר ולהגדיר את היקום מנקודת מבט אובייקטיבית ונבדלת. הפילוסופיות המזרחיות, לעומת זאת, לרוב מחזיקות בדעה כי אנשים הם חלק בלתי נפרד מהיקום, וכי ניסיונות לדון ביקום מנקודת מבט אובייקטיבית, כאילו האינדיבידואל הדובר הוא משהו נפרד ונבדל מהשלם, מגוחכים.

סינתזה בין הפילוסופיות

נעשו ניסיונות מודרניים רבים להרכיב ולחבר בין המסורות המזרחיות והמערביות. הפילוסוף הגרמני הגל התעניין מאוד בטאואיזם. יש שמפרשים את המערכת הדיאלקטית שלו כפורמליזציה של עקרונות טאואיסטיים. מתנגדו של הגל, ארתור שופנהאואר, פיתח פילוסופיה שהיא למעשה סינתזה של הבודהיזם וההינדואיזם עם המחשבה המערבית. הוא ניבא כי לאופנישדות (אחד מחשובי כתבי הקודש ההינדיים) תהיה השפעה גדולה בהרבה על המערב מאשר בעבר. אולם, שופנהאואר עבד עם תרגומים גרועים ביותר, וייתכן כי הוא לא הבין נכונה את הפילוסופיות המזרחיות שעניינו אותו. ניסיונות מהתקופה האחרונה לחבר בין הפילוסופיה המערבית והמזרחית כוללים את אסכולת קיוטו הפילוסופית, שמרכיבים בין הפנומנולוגיה של הוסרל לבין ההבנות של הזן בודהיזם. הרבה מכתביו של קן וילבר גם כן מתמקדים בהרכבה וחיבור של עמדות מזרחיות ומערביות במערכת קוהרנטית אחת.

פילוסופיה ומדע

ערך מורחב – פילוסופיה של המדע

במשך שנים רבות התבססה הפילוסופיה, בניגוד למדעים מדויקים, על ניתוח תאורטי באופן כמעט בלעדי. עם זאת, היו השפעות גומלין רבות בין המדעים המדויקים לבין הפילוסופיה. כך, למשל, תורת האבולוציה, תורות מתחום הפיזיקה המודרנית (כגון תורת הקוואנטים ותורת היחסות) וכן התפתחויות במתמטיקה ובלוגיקה (כגון משפטי האי-שלמות של גדל) עוררו דיונים פילוסופיים רבים. גם דיונים שבראשיתם היו פילוסופיים טהורים הפרו, ברבות השנים, תורות מדעיות מתחומי המדעים המדויקים (למשל, ההבדל בתפיסותיהם של לייבניץ, ניוטון וקאנט לגבי היחסיות או המוחלטות של המרחב והזמן, הפרו את עבודתו של איינשטיין על תורת היחסות; והפרדוקסים של זנון סייעו לפיתוח החשבון האינפיניטסימלי).

הפילוסופיה הניסויית היא ענף חדש של פילוסופיה, שהחל להיות נפוץ בעיקר מתחילת המאה ה-21, ובו מסיקים מסקנות פילוסופיות בעקבות ממצאים כמותיים.

ראו גם

עיינו גם בפורטל פורטל פילוסופיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפילוסופיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפילוסופיה ועוד.

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: מרבית הקישורים כאן מתאימים להיות בתוך הערך עצמו – במקום הרשימה הארוכה המופיעה כאן..

	ספר: פילוסופיה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• פילוסופיה - מונחים

זרמים לפי תקופות ואזורים גאוגרפיים

• פילוסופיה יוונית
• פילוסופיה סינית
• פילוסופיה הודית
• פילוסופיה גרמנית
• פילוסופיה קונטיננטלית
• פילוסופיה אנליטית

נושאים בפילוסופיה

• פילוסופיה בקולנוע ובטלוויזיה

לקריאה נוספת

• האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית, בעריכת ג'. או. יורמסון; עורך המהדורה העברית: ב. ע. שרפשטיין, תל אביב: ש. פרידמן, 1967.
• בן-עמי שרפשטיין, פילוסופיה במזרח ופילוסופיה במערב, תל אביב: יחדיו, תשל"ח-1978.
• בן-עמי שרפשטיין, תולדות הפילוסופיה: מהרנסאנס ועד קאנט, תל אביב: משרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת, תשל"ח-1978.
• בן-עמי שרפשטיין, הפילוסופים כבני אדם: חיי הפילוסופים וטיב מחשבתם, תל אביב: זמורה ביתן, תשמ"ד-1984.
• ז'יל דלז ופליקס גואטרי, מהי פילוסופיה?, תרגם מצרפתית אבנר להב, רסלינג, 2008.(הספר בקטלוג ULI)
• יעקב קלצקין, אוצר המונחים הפילוספיים, א-ד, ברלין: הוצאת אשכול, תרפ"ח.
• שי פרי, לקסיקון פילוסופי, סדרת סגול: הוצאת ליאור שרף - הפצות(הספר בקטלוג ULI)
• נייג'ל וורברטון, היסטוריה של הפילוסופיה לצעירים מכל הגילים, תרגמה מאנגלית: דבי איילון, הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2015.(הספר בקטלוג ULI)
• רועי ברנד, לאהוב לדעת - חיי הפילוסופיה מסוקרטס עד דרידה, רסלינג, 2016.(הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• מבחר סרטונים בנושא, באתר הערוץ האקדמי
• ספרי פילוסופיה להורדה חינם
• רשימת ערכים בעברית בפילוסופיה, הספרייה הווירטואלית של מטח
• יובל מלחי, פרק 200: פודקאסט חדש!! – 'לא סופי' – פילוסופיה יומיומית, באתר "קטעים בהיסטוריה", 5 ביולי 2017
• אתר האנציקלופדיה של הרעיונות, אנציקלופדיה בעברית העוסקת בפילוסופיה (בעיקר של המאה ה-20), בתיאוריה ביקורתית, בפוסטמודרניזם ובתרבות עכשווית.
• פילוסופיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ארכיון הכתבים הקלסיים (באנגלית)
• "אנציקלופדיית הפילוסופיה של האינטרנט", באתר אוניברסיטת טנסי (באנגלית)
• האנציקלופדיה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד (באנגלית)
• מאגר קישורים בנושא (באנגלית)

• מבוא לפילוסופיה (אורכב 08.03.2007 בארכיון Wayback Machine), הספרייה הגלילאית (באנגלית)
• פילוסופיה, דף שער בספרייה הלאומית
• פילוסופיה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)